בשנות ה-50 וה-60, במסגרת הוראת שר הבריאות דאז, חיים שיבא, בוצעו הקרנות במינוני קרינה גבוהים במיוחד בקרב עולי מדינות צפון אפריקה ומדינות ערב, על מנת לנסות למנוע את התפשטות הגזזת, שבעצם הייתה מחלת עור מדבקת. את הטיפולים ביצעו במרכזים שנקבעו לכך בישראל וע"י הסוכנות היהודית בחו"ל.

מהחשש להתפשטות המגיפה בקרב ריכוזי אוכלוסייה צפופים (מעברות ושיכונים), ביצעו את טיפולים קשים, אשר כללו  בין היתר גילוח הקרקפת, מריטה של השיער באמצעות שעווה חמה והסרת השאריות באמצעות פינצטה. בשלב השני בוצעו הקרנות באמצעות מכונות XRAY משנות ה-20 וה-30.

חשיפה לקרינה במינונים כל כך גבוהים הובילה להתפתחות של גידולים סרטניים וגידולים שפירים במוח בקרב האוכלוסייה שנחשפה להקרנות (השכיח ביותר מבניהם הוא מנינגיומה).

חלק מהנפגעים תועדו ברישומים שמקום הימצאם אינו ברור, כגון: רשימת מודן. ברשימה זו מופיעים שמותיהם של נפגעים אשר עברו את טיפולי ההקרנות בישראל. קיימים רישומים של נפגעים אשר טופלו בהקרנות במרוקו בבתי חולים בקזבלנקה (לוזה וסופי), אך ממשלת מרוקו מסרבת למסור את הרשימות, כנראה מחשש לתביעות אזרחיות של הנפגעים כנגדה. למרות קיומן של הרשימות, המדינה לא נטלה אחריות מלאה והקימה מנגנון אשר "יתריע" בפני הנפגעים כי הם בקבוצת סיכון גבוהה בשל החשיפה לקרינה במינון כה גבוה – גילוי מוקדם פירושו הצלת חיים.

בשל התנערותה של המדינה מהנושא, החל משנות 80 החלו נפגעים לתבוע על שנגרם להם בבתי משפט תביעות אזרחיות כנגד מדינת ישראל. ראוי לציין שחלק גדול מהם עבר את ההקרנות בתור ילדים בגילאי שנה עד שש והם לא מודעים למה שהם עברו.

בשנת 1994, לאחר פעילות של לוביסטים בכנסת, חוקק חוק נפגעי הגזזת 1994 התשנ"ד. כעת מנסה המדינה, 17 שנה לאחר חקיקת החוק, להודיע באמצעי המדיה השונים על זכויותיהם של הנפגעים, דבר אשר עשתה העמותה למען קידום והכרה בזכויותיהם של נפגעי גזזת קודם לכן.

ברור שכנראה מאוחר מדי לחלק גדול מהנפגעים שלא יודעו ולא טיפלו בזמן במחלות שלהם.

קישור למאמר שפורסם

עובדים שעות ארוכות בשמש? אתם חשופים לסרטן עור. אם לא ידעתם וחלילה חליתם באחד מסוגי סרטן העור – אתם יכולים לתבוע את הביטוח הלאומי וגם את הביטוחים האישיים שלכם

שלושה סוגים עיקריים של סרטן עור

מקבלים אחוזי נכות מביטוח לאומי

הבילוי המשפחתי הנפוץ עלול להיגמר בטרגדיה. מה עושים במקרה כזה וגם, מה צריך לדעת בעל עסק שמתפעל בריכה? עו"ד יריב ברוקמן עם כל התשובות

החופש הגדול מתחיל ועמו הדאגות לילדים, כמובן. אחד הבילויים המשפחתיים הנפוצים בתקופת הקיץ הוא הבילוי בבריכת השחייה. שם אורבת אחת הסכנות הגדולות ביותר לילדים, שעלולה להסתיים בטרגדיה כתוצאה מטביעה. מה עושים במקרה של תאונה ומה צריך לדעת כל בעל עסק שמפעיל בריכה? עורך הדין יריב ברוקמן, המתמחה בדיני ביטוח וביטוח לאומי ומנהל את פורום אובדן כושר עבודה בפרקליטי IL, מסביר.

מקרה זה למרבה הצער אינו מקרה בודד, בכל שנה נפגעים עשרות ממקרים של טביעה בבריכה ו/או בים, חלק ממהמקרים אף מסתיימים במוות. חשוב לדעת שברוב המקרים, בייחוד שמדובר בילדים אך לא רק, קיימת אחריות של גורמים שונים כלפיי הרוחצים. אחריות שבמידה ומישהו נפגע משמשת ככתובת לתביעה.

הבריכה בצימר ללא מציל

"אנחנו שולחים את ילדינו לקייטנה, וסומכים שהם ישחו בבריכת שחייה בטוחה ובליווי מבוגר; אנחנו נוסעים אתם לצימר עם בריכה צמודה, שאין לה בדרך כלל מציל ולא ברור אם היא עומדת בתקני התברואה והבטיחות; בבית המלון אנחנו מאבדים קשר עין עם הילד בבריכה העמוסה מאות אנשים, כשגם המציל לא יכול לראות אם יש מקרה של טביעה" טוען עו"ד יריב ברוקמן ממשרד ברוקמן – עורכי דין.

תביעה נגד בית מלון באילת

משרד ברוקמן מטפל בתיק המצוי בהליכים משפטיים בבית המשפט  כתב תביעה נגד אחד מבתי המלון באילת בעקבות טביעתו של נער בן 15 בבריכת השחייה של המלון. בית המלון נתבע על אי מניעת מקרה הטביעה ונדרש לפצות את משפחת הנער בסכום של מיליוני שקלים. הטענות המרכזיות בכתב התביעה מתמקדות ברשלנותו של בית המלון אשר בין השאר : לא העסיק מציל מיומן, לא דאג לסביבה בטוחה בבריכה, לא ויסת את עומס הרוחצים בבריכה, לא דאג לשילוט מתאים, לא היו במקום אמצעי החייאה מתאימים והטיפול שניתן היה באיחור ולא יעיל. יש לציין, כי על פי תקנות הבטיחות בבריכות שחייה, מספר המתרחצים בעת ובעונה אחת לא יעלה על מתרחץ אחד לכל 3 מטרים רבועים של שטח פני המים.

חובת רישיון עסק לכל מי שמחזיק בריכה כעסק

"כל מי שמחזיק בריכת שחייה ומפעיל אותה כעסק צריך לקבל רישיון עסק ועליו לעמוד בחובות מסוימים המפורטים בתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), תשס"ד-2004," אומר עו"ד ברוקמן ומפרט: "יש חובות לגבי מבנה הבריכה, יש תקנות תברואתיות שצריך לעמוד בהן, יש תקנות מפורטות לגבי שירותי הצלה ושירותי עזרה ראשונה שצריך שיהיו בבריכה, יש חובות לגבי שחיית לילה ועוד ועוד. גם בריכות פרטיות, כמו בצימרים למשל, צריכות לעמוד בתקנות; "תקנות הסדרת מקומות רחצה" קובעות כי בריכת שחייה מוגדרת כמקום המכיל מים למטרות שחייה, שעשועי מים, ספורט, לימוד וטיפול במים שהוא עסק טעון רישוי לפי צו רישוי עסקים. אמנם בבריכה בה יש פחות מ-30 מתרחצים אין חובה להעסיק מציל, אבל במקרה של אסון חשופים בעלי הצימר לתביעות פיצוי ענקיות. לכן רצוי שגם לבעלי בריכות פרטיות יהיה ביטוח מחזיקי בריכה; ולגבינו הנופשים – כשאנו יוצאים לחופשה בצימר עם בריכה פרטית, צריך לוודא שלבעלים יש רישיון עסק בתוקף וביטוח".

גם למשתמשים בבריכות השחייה יש חובות

אך לא רק למחזיקי הבריכות יש חובות, גם למשתמשים בהן יש, וזאת על פי תקנות הסדרת מקומות רחצה: "(א) משתמש בבריכת שחיה חייב למלא אחר הוראותיהם של מחזיק בריכה, של מציל, של מגיש עזרה ראשונה ושל איש צוות בריכת השחייה ולפעול בהתאם לשלטים המוצבים בבריכת שחיה. (ב) הורי ילד שגילו עד שש שנים, או מי שהילד נמצא תחת חסותו או פיקוחו, ישגיחו (באופן המאפשר הגשת עזרה מיידית) על רחצתו בבריכת פעוטות ובבריכת שחיה, לפי העניין, למעט בעת שהמושגח לומד שחיה בהשגחת מורה לשחייה".

אז בקיצור – חופש נעים ובטוח גם בבריכת השחייה.

קישור למאמר שפורסם